shakufאחד הנושאים המעסיקים נשים וגברים הוא חוסר שביעות הרצון שלנו מעצמנו. הרבה פעמים הוא מתמקד במראה החיצוני שלנו: אנו שמנים מדי, רזים מדי, נמוכים מדי, לא מרוצים מצבע העיניים ומהאורך של האף. לא תמיד אנחנו אוהבים את מה שהטבע נתן לנו, והיינו רוצים להראות אחרת.
נושא זה הוא בעצם רצון להיות שונים ממה שאנחנו. זה מתחיל כבר בגיל הילדות, בסיפורים כמו "הפיל שרצה להיות הכי", "הביצה שהתחפשה" ועוד רבים אחרים. סיפורים אלו משקפים את הרצון להיות מישהו אחר.
חוסר שביעות רצון זה סוחט אנרגיה רבה מאלה שמרגישים כך. יש שיעסיקו את עצמם בדיאטות שונות ומשונות על מנת לרזות. אחרים שינתחו כל חלק בגופם שאינו מוצא חן בעיניהם. במקום לראות את מה שיש להם ולהתקדם איתו הם עסוקים במה שאין להם.
יהיו שיגידו שבעולם מלא אפשרויות, אנו יכולים לתקן כל דבר ולהראות כמו שהיינו רוצים. אין צורך לסבול ממראה שאיננו אוהבים, אך לפעמים אנו נתקעים ומשקיעים את כל האנרגיה רק בתיקון. השאלה היא על חשבון מה האנרגיה הזו הולכת, ומה אנחנו מאבדים כתוצאה מהתעסקות יתר בלתקן את עצמנו.
אחד הנושאים הבולטים באימון אישי הוא לראות את מה שיש, לפתח אותו ולפעול מתוכו. מעט מאוד אנשים נהנים ממי שהם ומקבלים את עצמם כמו שהם. רבים יותר עסוקים בלא להיות מרוצים ובלתקן את עצמם. יש שיאמרו שהרצון לשפר ולתקן מראה חיצוני ותכונות בעצם מקדם אותנו והופך אותנו למושלמים יותר. הרדיפה אחר המושלמות של דורנו וחוסר שביעות הרצון המתלווה לעובדה שאין לנו אף פעם את מה שאנחנו רוצים, יוצרת אנשים שעסוקים בלראות את מה שאין להם במקום להתמקד במה שיש להם ולפתח את מה שקיים בהם.
החיים יכלו להיות הרבה יותר קלים וטובים, לו למדנו לראות את מה שקיבלנו, ליהנות ממנו ולפעול מתוכו. לקבל את העובדה שחוסר שלמות הוא השלמות שלנו ושיש לו הרבה יתרונות והוא מייחד אותנו מכל האחרים.
מה דעתכם?